תמונה: depositphotos

שם המחבר: מערכת

הריון בסיכון גבוה הוא מונח רפואי המתייחס לסיכויים גבוהים יותר מבחינה סטטיסטית כי יופיעו בעיות אצל העובר או האם. כלומר, לא מדובר במצב רפואי אמיתי אלא באפשרות להתקיימות סיכונים על מנת שמערך הבריאות יוכל לספק מענה טוב יותר לנשים המצויות בקבוצה זו. מהם המצבים שעלולים לגרום הריון בסיכון גבוה ומה אפשר לעשות על מנת להפחית את הסיכון? על כך בשורות הבאות.

הפחתת סיכונים

בראש ובראשונה, ישנן מספר המלצות ברורות וגורפות למזעור הסיכונים, כדוגמת הימנעות משימוש בסמים, מצריכת אלכוהול ומעישון. מלבד זאת, מומלץ להקטין את מידת החשיפה של האם ההרה לגורמים סביבתיים מזהמים, כגון כימיקלים ועשן הנפלטים מארובות מפעלים. מעבר לכך, המלצה כללית וגורפת היא להגיע לכל בדיקות ההיריון ולהקפיד על הוראות הרופא. לצד הנחיות אלו קיימות מספר המלצות ספציפיות שנמצאו טובות להפחתת סיכוני הריון. לדוגמא, ישנם מחקרים המעידים כי מתח ולחץ נפשי מובילים להפלות, ולכן כדאי לשמור ככל האפשר על שקט ורגיעה, הגם שמדובר בתקופה לא פשוטה לאישה ההרה. מלבד זאת, מומלץ להקפיד על תזונה מסודרת ואיכותית, הכוללת ירקות ירוקים, דגני בוקר, קטניות, מיץ תפוזים, צריכה יומית בהתאם להמלצות משרד הבריאות של סידן וחומצה פולית, והימנעות ככל האפשר משתיית קפה או משקאות אחרים המכילים קפאין.

ממה נובע הריון בסיכון גבוה

ישנם מספר מצבים רפואיים העלולים להוביל בפני עצמם להריון בסיכון גבוה, כאשר ההמלצות שלעיל עשויות לסייע במניעתם אך לא באופן גורף. לדוגמא, כמות גדולה מדי של מי שפיר נמצאה קשורה במנח עכוז, דימום מוגבר בלידה, לידה מוקדמת וקשר בטבור. גם הידבקות בזיהומים ומחלות מעלה את הסיכון, ובמידה שישנה הידבקות במחלות זיהומיות כמו צהבת או אדמת חשוב מאוד לוודא שהמחלה לא הגיעה גם לעובר.  היריון בסיכון גם קשור קשר ישיר לגיל האם .אחת הבדיקות הנפוצות ביותר לגילוי מוקדם הינה בדיקת מי שפיר לגילוי תסמונת דאון. מצב נפוץ נוסף הינו סכרת הריון הקשורה בניתוחים קיסריים, סיבוכים שונים לידה, בעיות בריאות של התינוק הנולד כמו דם צמיגי וקשיי נשימה, ואפילו מות העובר בתקופת ההיריון. מלבד זאת, כפי שנכתב לעיל הריון בסיכון גבוה הינו מונח סטטיסטי, אליו נכנסות באופן אוטומאטי נשים שעברו בעבר לידות מוקדמות, וכן הריון שיש בו יותר מעובר אחד. ישנם עוד מספר מצבים מסוכנים ועל מנת לקבל מידע מקיף אודותם יש להתייעץ עם רופאי הנשים. בשנים האחרונות נשים בהיריון עם סיכון החלו לבצע בדיקות גנטיות בהיריון על ידי בדיקת דם . בדיקה זו יכולה לגלות הפרעות כרומוזומאליות בעובר בדיוק רב

תמונה: depositphotos

הגלולות למניעת הריון מקבלות לעיתים כותרות שליליות ושלא באשמתן.

זה הזמן להפריך כמה מיתוסים על אחת ההמצאות החשובות ביותר במאה ה-20, ולהתרכז בדור החדש של הגלולות.

הגלולה, אחת ההמצאות החשובות ביותר במאה העשרים, נכנסה לשימוש בתחילת שנות השישים ומיד הפכה לחלק בלתי נפרד מהשינוי שעבר העולם באותן השנים: גל הפמיניזם והשחרור המיני. היא אפשרה מין ללא הריון, עם רמת ביטחון גבוהה לעומת אמצעי המניעה הקיימים עד אז, תוך שמירה על זמן המתנה קצר עד החזרה לפוריות.

הגלולות עברו שינויים רבים מאז החל השימוש בהן, כאשר המינון של המרכיבים ההורמונליים בהן פחת במידה ניכרת. גם סוג ההורמונים השתנה, תוך שאיפה לשימוש בהורמונים הדומים ככל שניתן להורמונים הטבעיים, הנוצרים בגוף האישה והיעילים למניעת הריון ללא תופעות לוואי.

האם יש ירידה בשימוש בגלולות?

במחקרים שנעשו בשנים האחרונות בארצות הברית, נמצא ששיעור המשתמשות בגלולות נמוך ב-50 אחוז מכפי שהיה בעבר, ואילו שיעור ההריונות הבלתי רצויים גבוה באופן משמעותי מהצפוי.

במדינת ישראל כיום ישנן למעלה מ-20 אלף הפסקות הריון המתבצעות מדי שנה, כאשר מרביתן נעשות בגין הריון לא מתוכנן/אינו רצוי.

המיתוס: שימוש ממושך בגלולות יפגע בפוריות

האמת היא, שהפוריות אינה נפגעת כתוצאה מהשימוש בגלולות. מי שלאחר שימוש בגלולות תתקל בקשיים להיכנס להריון, כנראה סבלה מאותם הקשיים גם לפני התחלת השימוש.

המיתוס: הגלולות גורמות להשמנה:

האמת: המרכיב ההורמונלי בגלולות עשוי להביא לשיפור בתיאבון אך לא להשמנה, מי שתפריז באכילה – תשמין ללא קשר לגלולות.

המיתוס: הגלולות גורמות למחלות לב:

האמת: הגלולות החדשות, במינון הנמוך, אינן מגבירות את הסיכון לתחלואת לב, אולם בשל התרומה של המרכיב האסטרוגני שבגלולות להגברת הקרישה של הדם, השימוש בגלולות אסור לנשים מעשנות מעל גיל 35. ישנן נשים עם נטייה מולדת לקרישת יתר של הדם. בחיי היום – יום, נשים אלו אינן מודעות לבעיה. בשל התרומה של הגלולות להגברת הקרישה, קיים אפקט, המגביר את הנטייה להיווצרות קרישי דם. לפני התחלת שימוש בגלולות, חובה על הרופא המטפל לתחקר את האישה ולברר גורמי סיכון משפחתיים לקרישת יתר, מה שיוביל לבירור נוסף, מעבר לבירור השגרתי.  ​

מהי גלולת אלה?

גלולת חירום למניעת הריון אותה ניתן ליטול מקסימום עד חמישה ימים מרגע קיום מגע מיני לא מוגן. 'אלה' יעילה גם במצבים בהם לא נעשה שימוש באמצעי מניעה או במצבים בהם אמצעי המניעה נקרע.

"לפני שמונה חודשים חבר שלי ואני קיימנו יחסים ואמצעי המניעה נקרע. לאחר שלושה ימים הלכתי לבית המרקחת ונטלתי את גלולת היום שאחרי 'אלה' (ella). השימוש בגלולה מנע ממני את ההתמודדות עם סיטואציה לא רצויה באותו פרק הזמן – הבאת ילד לעולם." כך כותבת הגולשת נועה באחד מפורומי ההיריון ברשת.

יתרונות של 'אלה':

• ממחקרים עולה כי אלה נחשבת לגלולה היעילה ביותר למניעת הריון במצבי חירום בהשוואה לגלולות אחרות.
• מניעת ההריון מתבצעת כבר בשלבים הראשונים של הביוץ, אך גם בשלבים מאוחרים יותר.
• בהשוואה לגלולת אחרות המוגדרות כ"גלולת חירום" עם דגש על הטווח המיידי, 'אלה' מאריכה את חלון הזמן שבו קיימת אפשרות למנוע היריון – עד חמישה ימים מרגע קיום מיני או ליתר דיוק 120 שעות.

מינון שכיח והוראות שימוש:

• המינון המקובל: טבלייה אחת מוקדם ככל האפשר – אך לא יאחר מחמישה ימים לאחר קיום מגע מיני בלתי מוגן.
• אם האישה משתמשת באמצעי מניעה הורמונליים, עליה להמשיך ליטול אותן כרגיל (ללא קשר לשימוש בגלולה).
• במקרה של הקאה בתוך 3 שעות מנטילת הגלילה, יש ליטול טבלייה נוספת – לאחר התייעצות עם רופא.
• שבועיים לאחר השימוש בגלולה יש לעשות בדיקת הריון כדי לשלול את ההיריון. גם אם מופיע דימום, איך בכך כדי להעיד בוודאות שאין הריון, שכן דימום יכול להופיע גם בהריון.

לסיכום, הפסקת הריון הינה חוויה לא פשוטה ולעיתים השלכותיה (נפשיות ופיזיות) מלוות את האישה שנים.

את מרבית ההפסקות ניתן היה למנוע אילו הנשים היו משתמשות באמצעי מניעה. כיום קיים מגוון מאוד רחב של אמצעי מניעה, שמאפשר לכל אישה למצוא את מה שמתאים עבורה.

אמצעי המניעה השכיח ביותר בקרב נשים צעירות בישראל הוא הגלולה למניעת הריון. הגלולה קיימת כבר למעלה מ-50 שנה, אמנם קטנה בגודלה, אך בהחלט גדולה במשמעותה. גלולת אלה מאפשרת לנשים את החירות להימנע מהריון לא רצוי, להחליט בעצמן מתי ברצונן להרות ולתכנן את חייהן בהתאם.