תמונה: depositphotos

אם את/ה פוחד/ת לטוס או נמנע/ת מלטוס, סמינר טיסה ללא פחד הוא הפתרון הזמין, הנוח, התכליתי והיעיל ביותר המשיג את התוצאות הטובות ביותר והוא נועד לך.

סמינר טיסה ללא פחד מתקיים זה למעלה מ 25 שנים ללא פרסום. הסמינר אורך יום אחד וזאת כחלק מהשיטה. זהו לא רק יום מעניין ומרתק אלא יום המחולל שינוי משמעותי ועל כך יעידו אלפי אנשים שעברו את הסמינר וטסים כיום ללא פחד וללא מגבלה. את הסמינר עברו כאלה שנמנעו מלטוס במשך 10, 20, 30 שנים ואף יותר, וכן כאלה שלא טסו מעולם, הם כולם טסים ונהנים.

סמינר טיסה ללא פחד הוא פרי פיתוח ישראלי של קברניט מיקי כץ. מיקי הוא קברניט בכיר, בעל תואר שני בפסיכולוגיה והוא סטודנט מחקר לדוקטורט באוניברסיטת חיפה בתחום הפרעות חרדה עם התמקדות בפחד טיסה. במקרים רבים, פחד הטיסה או ההימנעות מהטיסה משולבים בפחדים וקשיים נוספים. שילוב הידע העשיר של קברניט מיקי כץ בתעופה ובפסיכולוגיה מאפשרים לו לנתח את גורמי הפחד על בסיס אישי וזאת על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר לגבי כל אחד ואחת.
פחד טיסה חוצה את כל החתכים האפשריים באוכלוסייה. את הסמינר עברו גם אנשים הקרובים לתחום התעופה כמו מהנדסי מטוסים, עובדי חברות תעופה, בני משפחה של טייסים בחיל האוויר ובאלעל, וכן מטפלים מוסמכים בתחום בריאות הנפש, מדענים, שרים ואנשי ממשל, סלבריטאים/איות וכן קצינים בצה"ל. סמינר טיסה ללא פחד מועבר גם לילדים ובני נוער בתכנית מיוחדת המותאמת לגיל.
מיקי הפיק תכנית מיוחדת המיועדת לנוסעים החוששים לטוס וזו מותקנת במספר חברות תעופה מובילות בעולם ובכללן סינגפור איירליינס, חברת התעופה האוסטרלית קוונטס, קתאי פסיפיק ואחרות. התכנית שודרה משך שנים רבות גם במטוסי אלעל. מיקי מייעץ לחברות תעופה בתחום הטיפול באוכלוסיית הנוסעים הפוחדים/ות לטוס והוא שיתף פעולה עם חברות כגון וירג'ין אטלנטיק, בריטיש איירווייס ואחרות. עקרונות הסמינר ותוצאותיו הוצגו בכנסים מדעיים בינלאומיים וסמינר טיסה ללא פחד מיצב עצמו כפתרון הטוב והיעיל ביותר לפחד טיסה.
אם את/ה פוחד/ת לטוס או נמנע/ת מלטוס, סמינר טיסה ללא פחד הוא הפתרון הזמין, הנוח, התכליתי והיעיל ביותר המשיג את התוצאות הטובות ביותר עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר והוא נועד לך.

מיקי כ"ץ.סמינר טיסה ללא פחד

וכך כתב עו"ד אחיאסף פוזס שחזר לאחרונה מדובאי:
אני מאלה שכמעט אין להם חותמות בדרכון. במשך השנים הפחד מפני הטיסות תמיד עצר אותי, למרות הרצון העז.
לאחרונה החלטתי שאני חייב לטוס ויהי מה והזמנתי כרטיס, בלי לדעת אם אעמוד בזה. במקביל הלכתי לסמינר טיסה ללא פחד של מיקי כץ בלי ציפיות גבוהות. כבר ניסיתי טיפולים, סדנאות, סימולטור ושום דבר לא עזר.

 

היום טסתי לראשונה אחרי שנים.
תקשיבו, האיש הזה הוא קוסם. לא פחות.
לא האמנתי שאני יכול לעלות על טיסה. בטח לא האמנתי שאני יכול להיות רגוע ונינוח בטיסה.
כל מי שחושש, חרד, לא מאמין או איבד תקווה לעלות על מטוס – אתם חייבים את זה לעצמכם. שווה כל עלות.

דובית פליישמן כתבה:
ממליצה על הסמינר טיסה ללא פחד. בוגרת הסמינר. מאז שסיימתי אני נהנית מהטיסות . הפחד עבר כלא היה. אצלי הפחד היה משתק עם סימנים של אירוע לבבי . המון תודה מיקי ועוד שנים רבות של הצלחות לבוגרי הסמינרים

 

מיכל דנין ביטון:
הכי אלוף שיש!!! שינה לי את החיים.

ניב גרינברג:
עברתי את הסמינר לפני שבוע,
אני עכשיו אחרי הטיסה,
הטיסה עברה בשלום ואני באמת מבין על מה דיברת כשאמרת רבים חשבו כמוני, חששו כמוני, לא האמנתי שאצליח לטוס!
תודה מיקי, שינית לי את החיים, אני יכול להגיד לך בשקט שאני שמח שפגשתי אותך ושמח שלא ויתרתי לעצמי וגיליתי את החיים מחדש תודה על הכל מיקי.

לפרטים והרשמה ניתן לבקר באתר www.tofly.co.il או בפייסבוק "טיסה ללא פחד עם מיקי כץ"  או כאן למטה בטופס ונחזור אליכם עם כל הפרטים.

פחד טיסה קברניט מיקי כץ

    לקבלת מידע נוסף

    השאירו פרטים ונחזור אליכם עם כל המידע

    הנני מאשר קבלת חומר שיווקי (בכפוף לתקנון)

    תמונה: depositphotos

    יש מספר עצום של אנשים הטסים ברחבי העולם מידי יום, אבל למרות הנסיעות המתמידות במטוסים, יש מספר עובדות על כלי תחבורה זה אשר מרבית האנשים אינם מודעים אליהם. למטוסים יש כמה אלמנטים מפתיעים שלא בהכרח ידועים לנו. הנה עשר עובדות על מטוסים שרוב האנשים לא מכירים.

    1. הורדת המים במטוס בזמן ישיבה על מושב האסלה עלולה להיות הרסנית.
    עבור אנשים מסויימים, זה נורמלי לחלוטין להוריד את המים בזמן שאתה עדיין יושב על האסלה, אבל פעולה זו לא צריכה להיעשות בשירותי המטוס. השירותים במטוס הם שירותי 'וואקום' אשר הותקנו לראשונה על ידי חברת "באוינג" בשנת 1982. שירותים אלה צריכים יניקה חזקה ( שאיבה/מציצה של נוזל לוואקום חלקי או מלא) כדי למשוך את הפסולת עם כמות קטנה של מים ככל האפשר. היניקה מושכת את הפסולת לתוך מיכל החזקה שבו הוא למעשה מוחזק שם לאורך הטיסה ולאחר מכן מפונה כשהמטוס נוחת.

    לא מומלץ להוריד את המים תוך כדי ישיבה במטוס במפני שלחץ הוואקום בזמן הורדת המים הוא ברמה גבוהה למדי ואתה עשוי להיתקע על האסלה לאור הלחץ שהיניקה יוצרת. זו הסיבה לכך שברוב חברות התעופה מופיע השלט "אל תוריד את המים בעת ישיבה על אסלת השירותים". הדרך להימנע מסיטוצאיה מביכה שכזו היא פשוטה מאוד – לקום מהמושב לפני הורדת המים.

    2. עלייה לטיסה בזמן שאתה סובל משפעת/קירור יכולה לגרום נזק לשכבות עור התוף, דבר העלול להוביל לאובדן השמיעה.
    לטיסות בדרך כלל יש השפעה לא נעימה על האוזניים, כאשר נוסעים נוטים לסבול מאי נוחות ו/או כאבי אוזניים במהלך הטיסה. אי הנוחות נגרמת בדרך כלל בדרך כלל בעקבות שינוי פתאומי בגובה, כשלעור התוף יש בדרך כלל כמות שווה של לחץ אוויר מבפנים וגם מבחוץ. ללחץ האוויר על החלק הפנימי של האוזן אין מספיק זמן בשביל "להשוות" את הלחץ שנמצא מחוץ לאוזן, וזה כאמור גורם לאי נוחות. בדרך כלל, אפשר להקל על תחושה זו על ידי לעיסה או בליעה של מסטיק, פיהוקים או שמירה על אוויר בחלל הפה. אופציה נוספת היא לחסום את האף עם היד, במטרה שהאוויר ייכנס דרך האוזניים בלבד עד שלחץ יעבור.

    אבל חשוב לזכור, השיטות שהוזכרו למעלה לא יעזרו כשאתה מקורר. אי הנוחות עלולה להחמיר שכן האוזניים כבר חסומות בגלל הקור, אז אין דרך להשוות את לחץ האוויר. הדבר עשוי להוביל לזיהום באוזניים או לנפחיחות שעשויה להתפתח לבעיה חמורה יותר כמו איבוד השמיעה או נזק קבוע אחר לאוזן.

    3. דבר שלא ידוע במיוחד, הוא שלאנשי הצוות יש מגורים פרטיים באזור מסוים במטוס. בדרך כלל זה חל על מטוסים שיוצאים לנסיעות ארוכות.
    במהלך טיסות ארוכות, הצוות צריך לקחת הפסקה בשלב מסוים, ולכן מעצבי המטוס מצאו דרך למצוא קצת מקום עבורם בחלל המטוס, אבל באותו הזמן להשאיר כמה שיותר מקום עבור הנוסעים המשלמים. אותם חדרים בדרך כלל קטנים למדי והחלל שנוצר הוא די צפוף, אבל מספיק בהחלט בשביל אותם הצרכים הנדרשים. ברוב המטוסים של בואינג 777 ו-787 יש בדרך כלל גרם מדרגות סודי שמוביל לאזור המנוחה של הצוות.

    הצוות לא עושה שימוש באותם תאים במהלך ההמראה או הנחיתה, אלא רק כאשר המטוס מצוי בגובה השיוט (הגובה המיטבי שלו). הנוסעים מוגבלים מכניסה לאזור זה, שכן הדבר תלוי בדרך בשימוש בקוד או סיסמא.אגב, התאים שונים ומשתנים בהתאם לעיצוב המטוס.

    4. מטוסים נועדו ותוכננו לטוס במשך זמן רב עם מנוע פועל אחד בלבד.
    מטוס דו-מנועי נועד לטוס במשך זמן רב עם מנוע פועל אחד בלבד. המטוס מסוגל להמריא ולנחות בעזרת מנוע אחד בלבד, כך שאובדן מנוע אינו בדרך כלל עניין רציני. אם המנועים נכשלים, טייסים מאומנים על איך להטיס את המטוס עם הפסד של מנוע ולמצוא את שדה התעופה הקרוב ביותר שבו הם יכולים לנחות.

    מנועי המטוס נבנו כדי לעמוד ברוב הבעיות ולשרוד אותם. לדוגמה, אם מתרחשת שריפה במנוע, למטוסים יש מטפי כיבוי מובנים אשר הטייסים יכולים להפעיל מתא הטייס. בדרך כלל הפעולה מכבה את האש, אבל אם היא לא כבתה לחלוטין, מעטפת המנוע חסינה מאש ומסוגלת להחיל אותה ולהבטיח כי היא אינה תתפשט. רוב הנוסעים אינם מודעים בכלל לכישלונות במנועים משום שהטייסים מאומנים היטב בהתמודדות עם מצבים שכאלה, אלא אם כן, כמובן, המצב מחמיר ונשקפת סכנה אמיתית למטוס ולנוסעים.

    5. בתא הטייס יש פתח מילוט אשר מספק לטייס יציאה מהמטוס במקרה חירום.
    לנוסעים יש כמה יציאות חירום הזמינות להם ברחבי המטוס, אבל מה שלא בהכרח ידוע הוא שלטייסים עצמם יש פתח להימלט ממנו. פתח הבריחה ממוקם בנקודות שונות בהתאם לסוג המטוס. בחלק מן המטוסים, פתח המילוט נמצא בצד החלון שנפתח פנימה ומחליק למטה. ישנה תיבת אחסון עם חבל מעל החלון שבו הטייס יכול להשתמש כדי לטפס ולצאת מהמטוס. בכמה מטוסים ישנו פתח מילוט על גבי המטוס שלמעשה מהווה את האופציה היחידה ליציאה מתא הטייס. במטוסים מסוימים יש את שתי האפשרויות שהוזכרו למעלה כנקודות יציאה, במקרה שהמטוס ינחת על הצד ופתח המילוט בצד ייחסם.

    6. את דלת השירותים במטוס ניתן לפתוח מבחוץ, גם לאחר שננעלה מבפנים.
    לפעמים (כן, זה קורה), נוסעים מוצאים עצמם תקועים בתוך שירותי המטוס, והמשימה למצוא דרך לפתוח את הדלת נשענת על הדייל/דיילת. הדבר אפשרי בהחלט, מפני שבדלתות האסלה במטוס יש מנגנון מחוץ לדלת המאפשרת לה להיות נעולה. נעילת הדלת לאחר הכניסה לשירותים אינה אומרת שהיא אכן נעולה. דלת השירותים יכולה להיפתח מבחוץ. אז אף אחד לא באמת נעול בשירותים של המטוס, וזה תמיד יכול להיפתח. כל מה שיש לעשות זה להרים את הפאנל שעל דלת השירותים שבו כתוב "שירותים", מאחורי זה קיים מנגנון הנעילה. יש להחליק את תפס המנגנון שמאלה והדלת תיפתח. כמובן, שיטה זו צריכה לשמש רק בעת הצורך כדי לסייע לנוסע, או מטעמי ביטחון.

    7. למזון המוגש בטיסות יש לפעמים טעם תפל. זה יכול לקרות בגלל שבלוטות הטעם הופכות למשותקות בעקבות הלחץ בתא המטוס.

    אנשים בדרך כלל לא ממש מתרשמים מהארוחות אשר מוגשות במטוסים מפני שלעתים קרובות הטעם באמת תפל. אבל האמת היא, שהאוכל הוא לא בהכרח הבעיה. גם בלוטות הטעם תורמות לחוסר הטעם בארוחות במטוס. תוך כדי הטיסה, תחושת הטעם נפגעת כאשר בלוטות הטעם נוטות להתרוקן במהלך הטיסה. זה נותן לכל הארוחות שנאכל במהלך הטיסה טעם תפל/ללא טעם.

    על פי מכון "פראונהופר", ארגון מחקרי שבסיסו בגרמניה, האוכל מושפע מהלחץ בסביבה ומגובה הים, והם גילו שאותן ארוחות נמצאו בעלות טעם שונה בסביבות אחרות. הם המשיכו לגלות כי יכולתו של אדם לטעום מליחות ומתיקות יורדת ב-30% לפחות בגלל גובהו (הגבוה של המטוס). הלחות במטוס גם כן בירידה והדבר מייבש את חיישני הטעם.

    כאמור, הארוחות של חבורת התעופה אינן כולן בהכרח רעות, אבל האווירת במטוס מקשה על הנוסעים ליהנות מארוחותיהם.

    8. החור הזעיר והבלתי מורגש בחלון המטוס מסדיר את לחץ האוויר בין החלונות ומשחרר אותם נקיים מערפל.
    רוב האנשים מסתכלים על חלונות המטוס ולא מבחינים בשום תכונה או גורם יוצא דופן על החלון. אבל כן, ישנו חור זעיר, כמעט בלתי נראה בחלון מטוס שנקרא "חור נשימה". כשהמטוס טס גבוה יותר, הלחץ בפנים המטוס יורד. חלונות המטוס נוצרים באופן המאפשר להם לנהל את הלחץ. החלונות במטוס הם בדרך כלל שלושה פאנלים העשויים מחומר אקרילי. חלונית הזכוכית האמצעית היא זו עם החור בתוכה, והחלונית החיצונית אמורה לשאת את רוב לחץ האוויר.

    מטרת אותם חורי נשימה היא לווסת את כמות הלחץ העובר בין השמשות הפנימיות והחיצוניות של החלון. במקרה יוצא דופן, בו החלונית החיצונית נכשלת, החלונית האמצעית משתלטת ויכולה להתמודד עם הלחץ בכוחות עצמה. חור הנשימה גם מסייע לשמור על חלונות ללא ערפל על ידי שחרור לחות דרך אותו החור.

    9. למסכות החמצן במטוס יש מספיק חמצן כדי להחזיק בין 12 ל-15 דקות, במהלכן חייב הטייס לגרום למטוס לרדת לגובה המותאם לנשימה רגילה.
    מסכות חמצן הם גורם חיוני במטוסים שכן הן מסייעות במקרה של אובדן לחץ בחלל המטוס. מכיוון שמטוסים ממריאים לגובה רב, האוויר הופך להיות "רזה" ורמת החמצן יורדת לגובה נמוך למדי. לכן, המטוס בנוי כדי לשמור על הלחץ בתוכו ברמה נסבלת, אבל אם מסיבה כלשהי הלחץ ממשיך לרדת, מסכות החמצן יירדו מן התקרה והנוסעים יונחו לשים אותם עד הטייס יצליח להביא את המטוס לגובה המתאים לנשימה רגילה.

    10. כלי הטיס "קופסה שחורה" תוכנן ונועד לעמוד בפני ההשפעה של 3,400 Gs וטמפרטורות של מעל 2,000 מעלות צלזיוס.
    "קופסה שחורה" הוא מקליט נתוני טיסה אשר מאחסן מידע על שיחות בין אנשי הצוות ובקרת התנועה האווירית, בקרת הטיסה, וכן מידע טכני על הביצועים של המטוס. הקופסה מורכבת משכבה דקה של אלומיניום ושכבת אינץ 'אחת של בידוד בטמפרטורה גבוהה. אות הקופסה לא יכול להיות מזוהה על ידי האוזן האנושית, אבל ניתן למצוא בקלות על ידי סונר (מכשיר לגילוי עצמים בים).

    בנוסף, הקופסה השחורה בנויה לעמוד בכל התרסקות. הקופסה מתוכננת לעמוד בפני כוח הכבידה של פי 3,400 פעמים, וצריכה לעמוד גם בפני אש שאורכה עד 2000 מעלות צלזיוס למשך שעה. המשואה של הקופסה מסוגלת לפלוט אות בכל שנייה במשך שלושים יום, גם כאשר היא נמצאת במרחק של 20,000 רגל מתחת לים.

    תמונה: depositphotos

    סביר להניח שנתקלתם בביטוי פחד טיסה, חרדת טיסה או פחד מטיסות ולא הבנתם לגמרי במה מדובר ואיך התופעה באה לידי ביטוי/משמעויותיה.

    ראשית מה זו בכלל חרדה?

    חרדה  או פוביה הינה פחד עוצמתי אצל אדם ממצב כלשהו או חפץ כלשהו, כאילו הם מציבים אותו בסכנת חיים. במקרה של פחד קיצוני מטיסות, אותו אדם הסובל מפוביה יהיה עסוק במחשבתו ובמעשיו בהימנעות מטיסות עד כמה שיוכל. ישנם אנשים שלא טסים כל חייהם לשום מקום – לא לחופשות, לא לנסיעות עבודה – העיקר לא לעמוד מפני הסיטואציה שאותם מפחידה מכל. באופן טבעי עובדה שכזו עלולה לפגוע באורך חיים תקין בין אם בחיים האישיים או בחיים המקצועיים.לפני הטיסה המיודעת מתחיל תהליך של חרדה מטיסה שמגיע לשיאו ביום הטיסה עד כדי הימנעות מהטיסה עצמה.

    לפעמים פחד מטיסות הינו פועל יוצא אצל אנשים המפחדים ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה) אולם לרוב מדובר באנשים שמפחדים באופן פרטני מכל מה שקשור לעליה על מטוס וכמובן הטיסה עצמה. מדובר בחרדה נפוצה יחסית באוכלוסיה. נתונים בארה"ב מדברים על 25% מסך הטסים שחוששים בדרגה מסוימת מהטיסה העתידה לבוא.

    תופעת הפוביה משתייכת לקבוצה הרחבה יותר של הפרעות חרדה. אחוז גדול יחסית מהאוכלוסייה סובל מפוביה כולל אחוזים גבוהים למדי של ילדים.

    כל נושא התעופה וההיסטריה שלה נפרש על פני למעלה מאלפיים שנה, החל מהמצאת העפיפון בסין כמה מאות לפני הספירה וכלה בכלי טיס מודרניים, כגון המטוס, החללית והרחפן.

    מטוס או אווירון הוא כלי טיס ממונע, כבד מהאוויר, אשר שוהה באוויר בזכות כוח העילוי הפועל על כנפיו. מטוסים נעים ממקום למקום במהירות רבה, ללא צורך בדרכים ותוך תלות מועטה במזג האוויר, ולכן משמשים אמצעי תחבורה נפוץ מאוד. תכונות אלה הופכות את המטוסים לשימושיים גם למטרות צבאיות ומדעיות.

    המטוס הראשון שטס בהצלחה בכוח מנועו נבנה על ידי האחים רייט. מקובל כי טיסתם, שנערכה ב-17 בדצמבר 1903 ונמשכה כ-12 שניות ולמרחק 39 מטרים, הייתה הטיסה הממונעת הראשונה בכלי טיס כבד מן האוויר.[1] אך קדמו להם כמה ניסיונות חשובים של אלברטו סנטוס דימון הברזילאי, לואי בלריו הצרפתי, וגלן קרטיס האמריקאי. מאז התפתחו רבות הטכנולוגיה והידע בנושאי התעופה והאווירודינמיקה, אך עקרון הפעולה של המטוסים נשאר דומה.

    כאמור, מטוסים משמשים את האוכלוסייה האזרחית לתחבורה, ולהעברת מטען ממקום למקום, במיוחד כאשר מדובר בחציית תוואי שטח בעייתי או מרחק גדול. בנוסף לכך משמשים מטוסים לצילום מן האוויר, לחיזוי מזג אוויר, לכיבוי אש (בעיקר בשריפות יער), לחקלאות (בעיקר ריסוס כנגד מזיקים), ואף כתחביב ספורט. במסגרת הצבאית משמשים המטוסים להפצצה, תקיפה, יירוט מטוסי אויב, תובלת מטענים וכוחות, איסוף מודיעין ואף לוחמה אלקטרונית

    על פי מחקרים שנערכו בעולם למעלה מ 25% מהטסים פוחדים לטוס. אחוזים נכבדים מהפוחדים אף נמנעים מלעלות על המטוס וברגע האחרון עושים אחורה פניה ולא עולים לטיסה. הבעיה מחריפה ככל שיש יותר טסים. בישראל עם מדיניות השמיים הפתוחים חל גידול ניכר בכמות הטיסות מהארץ לחו"ל ובכמות הטסים. כמעט כל אחד חווה בטיסה רגע קטן של חשש או פחד מרעש בלתי מוסבר, נחיתה לא חלקה או כיסי אוויר במהלך הטיסה. ישנם המון גורמים לחרדת הטיסה ויש גם דרכי טיפול.

    זה לא יעזור כמה יגידו לכם שלטוס זה דבר בטוח, או כמה יסבירו בטון הכי מרגיע שיש סיכוי הרבה יותר גדול שמשהו נורא יקרה דווקא במהלך נסיעה בכביש או בחציית מעבר החצייה – אתם בלחץ עוד לפני שהדיילת ביקשה לראות את כרטיס העלייה למטוס. אמנם לא נעים להודות בזה, אבל הבשורה היא אחת: אם לא נטפל בזה, זה יחמיר.

    חלק מהאנשים אמנם יודעים לומר שהחרדה הופיעה להם אחרי אירוע טראומטי – נחיתת חירום, כיסי אוויר קשים או אפילו הפעם ההיא שהם נתקעו במעלית. אבל אצל רובנו יידרשו חפירות פסיכולוגיות מעמיקות שיאבחנו האם אנחנו סתם חולי שליטה, קלאוסטרופוביים, סובלים מפחד גבהים או שמדובר במשהו מסובך יותר.

    מעניין שדווקא חברות התעופה, שמנסות לעודד אותנו לעלות לגובה חסר תקדים בסוג של קופסת פח, תורמות לא מעט ללחץ. שמתם לב שהדבר הראשון שנגלה באולם הטיסות היוצאות הוא עמדה לעדכון ביטוח החיים? הקדשתם שנייה של מחשבה ל"קריאה האחרונה לנוסעים"? הרי גם כשאתם כבר חגורים בבואינג, האינפורמציה הראשונית שתקבלו היא היכן יציאות החירום. לא בדיוק האווירה האופטימלית.

    טיפים למהלך הטיסה:

    1. לכו על מטוסים גדולים, והתעקשו על מושב ליד החלון בקדמת המטוס. קצת פחות כיסי אוויר, קצת יותר נחת.

    2. נשמו עמוק והאזינו למוסיקה מרגיעה, שתעמעם את הרעשים שמזכירים לכם איפה אתם וכמה רחוקים אתם מהקרקע היציבה.

    3. שתו תה קמומיל המומלץ להרגעת הגוף במצבי חרדה ועוזר על הדרך לבעיות עיכול לאחר הארוחה. גם לבנדר יעיל במצבים של כאבי ראש שמקורם ממתח ואפשר לטפטף מעט על האצבעות ולעסות את הרקות.

    4. הימנעו מקפאין, אבל לא ממים. התייבשות מאיצה חרדות.

    כאמור, ישנם מספר דרכים לטפל בפחד טיסה – על ידי טיפול פסיכולוגי או טיפול מעשי שמועבר בסדנאות.
    סמינר מומלץ במיוחד המקורי והמוביל בישראל (הוותיק ביותר בישראל, שנת 1995) מועבר על ידי קברניט מיקי כ"ץ סא"ל במילואים בחיל האוויר וקברניט ובוחן לשעבר בחברת אל על על מטוסי בואינג 777 . כיום מיקי מנהל בכיר בחברת קתאי פסיפיק בחברת בואינג. הסמינר מתבסס על מחקר של שנים שערך הקב' כ"ץ בתחום חרדת הטיסה ובמהלכה הרכיב תוכנית ייחודית לטיפול בפחד טיסה. כל הפרטים באתר פחד טיסה

    סרטים על פחד טיסה, על בוגרי סמינר פחד טיסה ועל טיסתם הראשונה תוכלו לראות בערוץ היוטיוב פחד טיסה של קברניט מיקי כץ

    לפרטים נוספים אודות סמינר טיסה ללא פחד המטפל בפחד מטיסות התקשרו : 03-5405916