תמונה: depositphotos
סביר להניח שנתקלתם בביטוי פחד טיסה, חרדת טיסה או פחד מטיסות ולא הבנתם לגמרי במה מדובר ואיך התופעה באה לידי ביטוי/משמעויותיה.
ראשית מה זו בכלל חרדה?
חרדה או פוביה הינה פחד עוצמתי אצל אדם ממצב כלשהו או חפץ כלשהו, כאילו הם מציבים אותו בסכנת חיים. במקרה של פחד קיצוני מטיסות, אותו אדם הסובל מפוביה יהיה עסוק במחשבתו ובמעשיו בהימנעות מטיסות עד כמה שיוכל. ישנם אנשים שלא טסים כל חייהם לשום מקום – לא לחופשות, לא לנסיעות עבודה – העיקר לא לעמוד מפני הסיטואציה שאותם מפחידה מכל. באופן טבעי עובדה שכזו עלולה לפגוע באורך חיים תקין בין אם בחיים האישיים או בחיים המקצועיים.לפני הטיסה המיודעת מתחיל תהליך של חרדה מטיסה שמגיע לשיאו ביום הטיסה עד כדי הימנעות מהטיסה עצמה.
לפעמים פחד מטיסות הינו פועל יוצא אצל אנשים המפחדים ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה) אולם לרוב מדובר באנשים שמפחדים באופן פרטני מכל מה שקשור לעליה על מטוס וכמובן הטיסה עצמה. מדובר בחרדה נפוצה יחסית באוכלוסיה. נתונים בארה"ב מדברים על 25% מסך הטסים שחוששים בדרגה מסוימת מהטיסה העתידה לבוא.
תופעת הפוביה משתייכת לקבוצה הרחבה יותר של הפרעות חרדה. אחוז גדול יחסית מהאוכלוסייה סובל מפוביה כולל אחוזים גבוהים למדי של ילדים.
כל נושא התעופה וההיסטריה שלה נפרש על פני למעלה מאלפיים שנה, החל מהמצאת העפיפון בסין כמה מאות לפני הספירה וכלה בכלי טיס מודרניים, כגון המטוס, החללית והרחפן.
מטוס או אווירון הוא כלי טיס ממונע, כבד מהאוויר, אשר שוהה באוויר בזכות כוח העילוי הפועל על כנפיו. מטוסים נעים ממקום למקום במהירות רבה, ללא צורך בדרכים ותוך תלות מועטה במזג האוויר, ולכן משמשים אמצעי תחבורה נפוץ מאוד. תכונות אלה הופכות את המטוסים לשימושיים גם למטרות צבאיות ומדעיות.
המטוס הראשון שטס בהצלחה בכוח מנועו נבנה על ידי האחים רייט. מקובל כי טיסתם, שנערכה ב-17 בדצמבר 1903 ונמשכה כ-12 שניות ולמרחק 39 מטרים, הייתה הטיסה הממונעת הראשונה בכלי טיס כבד מן האוויר.[1] אך קדמו להם כמה ניסיונות חשובים של אלברטו סנטוס דימון הברזילאי, לואי בלריו הצרפתי, וגלן קרטיס האמריקאי. מאז התפתחו רבות הטכנולוגיה והידע בנושאי התעופה והאווירודינמיקה, אך עקרון הפעולה של המטוסים נשאר דומה.
כאמור, מטוסים משמשים את האוכלוסייה האזרחית לתחבורה, ולהעברת מטען ממקום למקום, במיוחד כאשר מדובר בחציית תוואי שטח בעייתי או מרחק גדול. בנוסף לכך משמשים מטוסים לצילום מן האוויר, לחיזוי מזג אוויר, לכיבוי אש (בעיקר בשריפות יער), לחקלאות (בעיקר ריסוס כנגד מזיקים), ואף כתחביב ספורט. במסגרת הצבאית משמשים המטוסים להפצצה, תקיפה, יירוט מטוסי אויב, תובלת מטענים וכוחות, איסוף מודיעין ואף לוחמה אלקטרונית
על פי מחקרים שנערכו בעולם למעלה מ 25% מהטסים פוחדים לטוס. אחוזים נכבדים מהפוחדים אף נמנעים מלעלות על המטוס וברגע האחרון עושים אחורה פניה ולא עולים לטיסה. הבעיה מחריפה ככל שיש יותר טסים. בישראל עם מדיניות השמיים הפתוחים חל גידול ניכר בכמות הטיסות מהארץ לחו"ל ובכמות הטסים. כמעט כל אחד חווה בטיסה רגע קטן של חשש או פחד מרעש בלתי מוסבר, נחיתה לא חלקה או כיסי אוויר במהלך הטיסה. ישנם המון גורמים לחרדת הטיסה ויש גם דרכי טיפול.
זה לא יעזור כמה יגידו לכם שלטוס זה דבר בטוח, או כמה יסבירו בטון הכי מרגיע שיש סיכוי הרבה יותר גדול שמשהו נורא יקרה דווקא במהלך נסיעה בכביש או בחציית מעבר החצייה – אתם בלחץ עוד לפני שהדיילת ביקשה לראות את כרטיס העלייה למטוס. אמנם לא נעים להודות בזה, אבל הבשורה היא אחת: אם לא נטפל בזה, זה יחמיר.
חלק מהאנשים אמנם יודעים לומר שהחרדה הופיעה להם אחרי אירוע טראומטי – נחיתת חירום, כיסי אוויר קשים או אפילו הפעם ההיא שהם נתקעו במעלית. אבל אצל רובנו יידרשו חפירות פסיכולוגיות מעמיקות שיאבחנו האם אנחנו סתם חולי שליטה, קלאוסטרופוביים, סובלים מפחד גבהים או שמדובר במשהו מסובך יותר.
מעניין שדווקא חברות התעופה, שמנסות לעודד אותנו לעלות לגובה חסר תקדים בסוג של קופסת פח, תורמות לא מעט ללחץ. שמתם לב שהדבר הראשון שנגלה באולם הטיסות היוצאות הוא עמדה לעדכון ביטוח החיים? הקדשתם שנייה של מחשבה ל"קריאה האחרונה לנוסעים"? הרי גם כשאתם כבר חגורים בבואינג, האינפורמציה הראשונית שתקבלו היא היכן יציאות החירום. לא בדיוק האווירה האופטימלית.
טיפים למהלך הטיסה:
1. לכו על מטוסים גדולים, והתעקשו על מושב ליד החלון בקדמת המטוס. קצת פחות כיסי אוויר, קצת יותר נחת.
2. נשמו עמוק והאזינו למוסיקה מרגיעה, שתעמעם את הרעשים שמזכירים לכם איפה אתם וכמה רחוקים אתם מהקרקע היציבה.
3. שתו תה קמומיל המומלץ להרגעת הגוף במצבי חרדה ועוזר על הדרך לבעיות עיכול לאחר הארוחה. גם לבנדר יעיל במצבים של כאבי ראש שמקורם ממתח ואפשר לטפטף מעט על האצבעות ולעסות את הרקות.
4. הימנעו מקפאין, אבל לא ממים. התייבשות מאיצה חרדות.
כאמור, ישנם מספר דרכים לטפל בפחד טיסה – על ידי טיפול פסיכולוגי או טיפול מעשי שמועבר בסדנאות.
סמינר מומלץ במיוחד המקורי והמוביל בישראל (הוותיק ביותר בישראל, שנת 1995) מועבר על ידי קברניט מיקי כ"ץ סא"ל במילואים בחיל האוויר וקברניט ובוחן לשעבר בחברת אל על על מטוסי בואינג 777 . כיום מיקי מנהל בכיר בחברת קתאי פסיפיק בחברת בואינג. הסמינר מתבסס על מחקר של שנים שערך הקב' כ"ץ בתחום חרדת הטיסה ובמהלכה הרכיב תוכנית ייחודית לטיפול בפחד טיסה. כל הפרטים באתר פחד טיסה
סרטים על פחד טיסה, על בוגרי סמינר פחד טיסה ועל טיסתם הראשונה תוכלו לראות בערוץ היוטיוב פחד טיסה של קברניט מיקי כץ
