קרדיט תמונה: Deposiphotos
אז מדוע בכלל הגיח הביטקוין, המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון בעולם, לחיינו מלכתחילה?
הכל מתחיל למעשה במשבר הכלכלי הגדול של סוף 2008 – כאוס מוחלט, אובדן עשתונות, בנקים ענקיים נופלים, בנקים מרכזיים מאבדים אמון, מטבעות צונחים בעשרות אחוזים, מדינות נמצאות על סף קריסה פיננסית, מיליוני אנשים מאבדים את כל הונם; גופי השקעה, בתי השקעות, מאבדים את כל הונם, מספר חברות ענק מתמוטטות ועוד עשרות רבות. איך זה יכול להיות? זה בגלל נכסים רעילים – נכסים שהיו להם במאזנים שנרשמו בעשרות ומאות מיליארדי דולרים אבל בפועל היו שווים אפס! זה בגלל שהתופעה הזו גרמה לציבור ולמשקיעים שלא להאמין במערכת הפיננסית. על רקע המשבר שנחשב למשבר השני בגודלו בהיסטוריה אחרי המשבר של 1929, החליט בחור (או קבוצה, לא ברור) – 'סטושי נקומוטו' – לייצר מטבע חדש שלא נמצא בשליטת הממשלות, לא בשליטת בנקים מרכזיים. מטבע שלא ניתן לשליטה על ידי מדינות – אי אפשר להפריט, אי אפשר להנפיק, אי אפשר לפחת את ערכו. המטבע הזה – הביטקוין לא יופץ על ידי גורם ממלכתי כלשהו והוא יהיה מבוסס על טכנולוגיה מתחום הקריפטוגרפיה (הצפנה) וההפצה והמסחר בו יהיו דרך הרשת. אחת הבעיות המרכזיות שהביטקוין פתר היא סוגיית הבזבוז הכפול.
מה זה בזבוז כפול (Double Spend) אתם שואלים? דמיינו כי אתם יושבים עם אדם זר על ספסל בגינה ציבורית, ובספסל ממול יושבים 2 מבוגרים שצופים בכם. אותו אדם מחזיק ביד תפוח ולכם יש שני שקלים. אתם מעוניינים לקנות ממנו את התפוח בתמורה לשני השקלים. הוא מסכים לעסקה, שניכם יודעים שהיא קרתה – ואפילו יש לכם שני עדים נוספים לה. כעת, דמיינו שהתפוח הוא תפוח דיגיטלי. אתם מתכתבים עם אותו אדם באי-מייל, ומציעים לו 2 שקלים דיגיטליים בתמורה לתפוח הדיגיטלי שלו. בשום שלב, אינכם יכולים לדעת בוודאות שהוא לא מנהל את אותה אינטראקציה עם 2 אנשים נוספים, ושאין באפשרותו להצפין בצורה כלשהי את התפוח הדיגיטלי, כך שהוא יקבל 6 שקלים דיגיטליים (משלושה אנשים איתם הוא מנהל מו”מ), ובו זמנית הוא שלח את התפוח הדיגיטלי לכל השלושה, אך רק אחד קיבל אותו. בעיה זו נקראת בעיית הבזבוז הכפול, ועד הביטקוין – לא נמצא לה פתרון.
ההתחלה של הביטקוין הייתה קשה ומייאשת, במשך שנתיים זה היה גימיק בלבד, כמעט בלי מסחר, כמעט בלי פעילות. אבל כאמור מאז הביטקוין הפך לטרנד חם מאוד, וקהילת המאמינים בו הלכה וגדלה, כשבמקביל קמו זירות מסחר בביטקוין, זירות למתן הלוואות, אתרי מידע ותוכן, אתרי הנפקת מניות כנגד ביטקוין ועוד. השאלה הגדולה – מה יהיה הלאה? האם הביטקוין יהפוך למטבע פופולארי? האם המטבעות הוירטואליים יהפכו למטבעות פופולאריים? יותר ויותר מומחים סבורים שהמטבעות האלו יישארו כאן ויהפכו לחלק מהמסחר הריאלי השוטף – ישתמשו בהם בחניות, ברשת יתאפשר להמיר אותם למטבעות אחרים בקלות, לעשות בהם הכל – כמו כסף רגיל. לא ברור מה יעלה בגורלו של הביטקוין שהוא עדיין המטבע המוביל, פשוט כי התעשייה משתכללת ועמה היקף הטכנולוגיות לכריית מטבעות ומספר המטבעות – בעולם יש כיום מעל 10 מטבעות וירטואליים, ולא בטוח שזאת המטרה, ולא בטוח שזה יהיה המצב בהמשך, אבל כאמור נראה שהרעיון – מטבע וירטואלי, יהפוך לחלק משגרת העסקים.
וכל זה התחיל מאותו סטושי נקומוטו שאגב, שנה אחרי יצירת המטבע פשוט נעלם לחלוטין. הוא השאיר את העבודה החשובה לחברי הקהילה הרביםשעבדו במרץ על שיפור המטבע ויצירת כלים ותוספים חדשים עד עצם היום הזה.
